מתחת למים הצלולים והתכולים של מלטה, במקום שבו התיירים משתכשכים להנאתם, שוכב עולם אחר לגמרי. מלטה היא אחד היעדים המובילים בעולם לצלילת "Wrecks" (אוניות טרופות), ולא בגלל שהן הונחו שם כקישוט – כל אחת מהן היא עדות לקרב הישרדות אכזרי.
🚢 ה"HMS Maori": המשחתת שראתה הכל
אחת הצלילות המפורסמות ביותר היא למשחתת הבריטית HMS Maori. היא השתתפה במרדף המפורסם אחרי ה"ביסמרק" הגרמנית, אבל מצאה את סופה בנמל ולטה ב-1941.
- התעלומה: היום היא שוכבת בעומק רדוד יחסית, מכוסה באלמוגים ודגים, אבל הצוללנים מספרים שהתחושה בתוך השברים היא של "זמן שעצר מלכת". אפשר עדיין לראות את בתי התותחים והמסדרונות שבהם רצו מלחים תחת אש.
🛩️ מטוסים קפואים בזמן
לא רק אוניות. בקרקעית הים סביב מלטה שוכבים מטוסי קרב ממלחמת העולם השנייה, כמו ה-Bristol Blenheim או ה-Spitfire.
- המראה המצמרר: כשצוללים למטוס כזה, הוא נראה כמעט שלם. הטייסים לעיתים הצליחו להיחלץ, אבל המכונות נשארו שם, שומרות על הגבול הימי של האי עד היום.
🗿 הפסל שצופה על הכל: "קריסטו דה בהאר"
כדי להוסיף נופך דתי-מסתורי, בשנת 1990 הוטבע פסל ענק של ישו (Kristu tal-Baħar) ליד האי סנט פול.
- המטרה: הוא הונח שם כדי להגן על הדייגים והצוללנים.
- החוויה: לראות את דמותו של ישו עם ידיים פרושות לשמיים מבעד למים הכחולים והעמוקים זו חוויה שגורמת גם לצוללן הכי רציונלי להצטמרר.
הקרב על הנשימה האחרונה: המצור הימי הגדול
כדי להבין למה קרקעית הים של מלטה נראית כמו מוזיאון למלחמה, צריך להבין שמלטה הייתה "נושאת המטוסים הבלתי ניתנת לטביעה" של בריטניה. במלחמת העולם השנייה, האי ספג יותר הפצצות מלונדון.
- הדרמה מתחת למים: המשחתות והצוללות ששוכבות שם היום לא טבעו בגלל תאונות. אלו סיפורים על קרבות הישרדות בתוך הנמל. ה-HMS Maori, למשל, נפגעה ישירות מפצצה גרמנית בזמן שעגנה. המלחים שקפצו למים ראו את הספינה שלהם בוערת ושוקעת תוך דקות ספורות לתוך מי הנמל הבוציים.
🤫 תעלומת הצוללות האבודות
ישנו סיפור מצמרר במיוחד על הצוללת HMS Urge. במשך 77 שנים איש לא ידע לאן היא נעלמה ב-1942 עם 44 אנשי צוות.
- הגילוי: רק ב-2019 היא נמצאה במצולות מחוץ לוולטה. היא עלתה על מוקש גרמני. כשצוללים רובוטיים צילמו אותה, הם ראו שהחרטום שלה נכרת לחלוטין מהפיצוץ, אבל שאר הגוף נשאר עומד זקוף על הקרקעית – קבר אחים שקט ועצום במעמקים.
🔱 ישו של המצולות: לא רק פסל, אלא מסר
הפסל של ישו (Kristu tal-Baħar) שהוזכר קודם, הוטבע שם במקור לכבוד ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני.
- הזווית האנושית: דייגים מקומיים מאמינים עד היום שהפסל "שומר" על מימי האי. ישנן עדויות של צוללנים שנקלעו למצוקת חמצן או זרמים חזקים, וטוענים שברגע שראו את דמותו של הפסל מבצבצת מתוך הכחול העמוק, הם מצאו את הכוח הנפשי לעלות למעלה בבטחה. זהו שילוב מוזר בין דת נוצרית הדוקה לבין פחד קדמון מהים.
🧪 המדע שמאחורי החלודה
הסיפור הוא גם סיפור של טבע שמשתלט על ההרס:
- האוניות הללו הפכו לריפים מלאכותיים. הברזל של ה"מאורי" או ה"פולינזיין" הפך לבית למושבות ענק של דגי ברקודה, מורנות וחשופיות ים צבעוניות.המקום שבו מתו בני אדם הפך למקום שבו החיים התת-ימיים משגשגים הכי הרבה.
חלק מהאתרים האלו נחשבים לקברים צבאיים. אסור לגעת בכלום, אסור לקחת "מזכרות" (כמו תרמילים או חפצים אישיים). מי שעושה זאת לא רק עובר על החוק, אלא, לפי האמונות המקומיות, "זוכה" בקללת הים של מלטה.
🧥 מידע לבלש התת-ימי:
- למי זה מתאים? יש אתרים למתחילים (כמו ה-Maori) ואתרים עמוקים מאוד למקצוענים (כמו ה"Le Polynesien" – אוניית פאר ענקית).
- טיפ לצילום: המים במלטה הם מהצלולים בעולם (ראות של 30 מטר ויותר), מה שמאפשר לראות את האוניות הטרופות עוד לפני שנוגעים בהן.
- חובה: תמיד לצלול עם מועדון מורשה. הזרמים והעומקים במלטה יכולים להיות מתעתעים.